שאני חושבת על מערכת יחסים משמעותית, יש אחת שמיד עולה לנגד עיניי- זו שהיתה לי עם אמא שלי ולא רק בשל אקורד הסיום הדרמטי והצורם, אלא בשל הלמידה העצומה שמערכת היחסים הזו אפשרה ומאפשרת לי.

החודש ציינו את יום השנה ה-16 לפטירתה של אימי, יום שלעולם לא אשכח, יום שבו נשבר שבר ונפער בור עמוק ויחד עם זאת ניטע נטע להתחלה חדשה.

מערכת היחסים ביני לבין אימי היתה עדינה ומורכבת, היתה בה אהבה גדולה לצד דחיה, הערכה עצומה לצד חוסר ביטחון, אמונה בדרך לצד ביקורת. היינו מאוד דומות, וחלק ניכר מחיי הצעירים לא הסתדרנו בכלל.

.קשר בין בני אדם הינו דבר חיובי, אז למה הרבה פעמים הדברים מסתבכים?

מנקודת מבטי מערכת יחסים מתחילה קודם כל בתוך האדם עצמו, רוב הכעסים והאכזבות שלנו מהאחר נובעים מאיזשהי אי הסכמה פנימית.

עולמנו הרגשי עשוי מחלקים, לכל חלק התפקיד שלו וכל חלק נושא עימו מטען מסויים, זה שלילי וזה חיובי, כל קונפליקט שלנו הוא בעצם מחלוקת בין החלקים הללו, האתגר שלנו הוא לאזן ביניהם ולאפשר להם לחיות בינם לבין עצמם בשלום. 

עוד סיבה  לאי ההסכמות בין בני אדם היא הרצון לשליטה. אנחנו רוצים להוכיח שאנחנו שולטים במצב בתוך המערכת, שאנחנו צודקים, שהמילה שלנו חשובה ומשמעותית יותר, שאנחנו יודעים טוב יותר, גם בתוכנו מתערבת השליטה במארג העדין של רגשותינו, כל חלק מנסה להשתלט על השני וזה יוצר תחושה של כאוס וחוסר אונים. אז מה עושים עם כל החלקים הללו? 

קודם כל הרעיון שכל אי הסכמה או מחלוקת עם אדם אחר מקורה בקונפליקט ביני לבין עצמי ,משחררת את האחר מהמשוואה ומפנה אותי להתבונן במה שקורה לי פנימה ועל מה יושבת באמת אי ההסכמה הנוכחית. בהפרדה הזאת קורה מהלך חשוב ששמו- לקיחת אחריות והפסקת האשמת האחר.

עוד חשוב להבין שהחלקים שלנו הם תמיד בעלי כוונה חיובית, תחשבו שהמטרה שלהם היא לשמור על המערכת הזו שנקראת אנחנו, אני מציעה תמיד למצוא מה היתה הכוונה החיובית בכל מצב במערכת יחסים, גם אם ביני לבין עצמי או עם אדם אחר.

שווה לנסות  ואולי גם נביא בסוף לשלום עולמי...מה אתם אומרים? 

מוקדש לאמא שלי ז"ל האהובה שהיתה כזאת נהדרת ושזכיתי להיות איתה במערכת יחסים!

אשמח לשיתופים, שאלות, בקשות וכו, לכל אלה אפשר ליצור איתי קשר ב: [email protected] ובטלפון: 0506843101