הבן שלי, שהחליט לעבוד ברצינות על כישורי הכדורגל שלו, אמר לי שהוא חייב נעלי פקקים (נעלים למשחק על דשא) מיד סירבתי בתוקף...ואז חשבתי לעצמי מה הסיבה שאני מיד מסרבת? האם זה מטעמי חינוך? מטעמי חיסכון? אם זה חשוב בעיניי או לא?

אז לא זה ולא זה, התשובה שלי קשורה במצב ההסתכלות שלי על כסף באותו הרגע... ומה זה הסתכלות על כסף? מה הסיבה שאני מסתכל בצורה מסויימת על כסף? ולמה בכלל חשוב להבין את זה?

הסתכלות על כסף הוא מה שאני מרגיש לגבי כסף, איך אני חווה אותו,כסף הוא דוגמא נהדרת לההסתכלות שלנו על מה שיש לנו ומה שאין.

הסיבה שאנו חווים כסף בצורה מסויימת קשורה לנקודת המבט הייחודית שלנו על המציאות. להנחתי, המוח שלנו פועל כמו תוכנה שבה רשום מידע על כל דבר במציאות. המידע שיש לי על כסף תלוי באיך שהורי חוו כסף, החברה בה חייתי,  המשפטים שנאמרו לי לגבי כסף: "יום אחד בני- כל זה יהיה שלך" , "כסף לא גדל על העצים", "מרבה נכסים מרבה דאגות", כל אלה ועוד הם רישומים במוח לגבי כסף.

חשוב להבין את זה כי הרבה מהתסכול, הפחד, הרגשת הנחיתות והמחנק שאני חווה לגבי כסף קשורים בהסתכלות שלי ולא במצבי הכספי בפועל. אז מה אפשר לעשות כדי לשנות את ההסתכלות שלי על כסף?

אני מציעה קודם כל להוריד מהמושג כסף את התחפושת המלכותית שהלבשנו עליו דורות שלמים, בסוף כסף הוא רק נייר או מספר ואין לו קשר ליכולות או להשגים שלנו.

אח"כ לקבל את העובדה שבשביל כסף צריך לעבוד. בעבודה ניכרים היכולות, היצירתיות, והכישורים שלנו. שם אנחנו מתנסים וחווים חוויות. העבודה היא מגרש משחקים מהנה גם אם לא תמיד קל שם.

ואחרון חביב- לקבל בברכה את השינויים בנקודת המבט שלי, להבין שכשאני מרגישה שאין לי כסף, בין אם זה קשור למציאות או לא, לראות בזה סימן לכך שמשהו לא מדוייק בהתנהלות שלי, לברר מהו ולעשות שינוי נקודתי.

ממליצה לנסות את שלושת השלבים ולהתעשר בשמחה, התרגשות וחדוות עשיה ויצירה.

בפעם הבאה- על אמונה ובחירה