השבוע העליתי את האתר שלי, והוא התקבל בחיבוק חם על ידי קהילת הפייסבוק שאני שותפה לה כבר 12 שנה! קיבלתי המון לייקים שיתופים ותגובות מפרגנות, הייתי על גג העולם...בייחוד שכמו שסיפרתי בפוסט הקודם זו היתה פעם ראשונה שפירסמתי את עצמי והוצאתי אותי לאור.

כמה ימים קודם ביקשתי מאנשים שיקראו את האתר שלי ויחוו את דעתם, כדי ללמוד מה לשפר, וכוונתי היתה ללמוד מהתגובות, לשפר ולדייק את האתר.

אבל כוונות לחוד ומציאות לחוד, האנשים מהם ביקשתי נתנו לי הערות מצויינות בנדיבות ועם הרבה פרגון, ואני לא למדתי ולא דייקתי אלא הרגשתי ביקורת, דחייה ורצון לוותר ולעזוב הכל.

מה גורם לנו לפעמים להרגיש למטה ולפעמים למעלה? ומה קובע מה אני שומע ומרגיש?

לרוב אנחנו חושבים שזה תלוי בגורם חיצוני- ביקורת או פירגון מאנשים, האם יש לי או אין לי כסף, האם יש לי או אין לי בן זוג, האם הצלחתי או נכשלתי?

ואכן הגורם החיצוני משפיע , אך ההשפעה שלו שונה ממה שאנחנו חושבים. בעצם כל מה שקורה או נאמר לנו עובר עיבוד במוח שלנו, העיבוד מטרתו להסביר לנו מה קרה, ההסבר הזה קובע את ההרגשה שלי בקשר למה שראיתי\שמעתי.

העיבוד במוח שונה מאדם לאדם, לכל אחד מאיתנו יש תוכנת פיענוח שונה, כל אחד רואה את הדברים אחרת, ועדיין אנחנו מצפים שאנשים יתנהגו\ידברו \יחשבו בצורה מסויימת, ואם הציפיות שלנו לא נענות אז אנחנו כועסים\נעלבים\מאוכזבים.

לכן ההנחה שלי היא שהאדם או הארוע במציאות הם בעצם שיקוף של מה שאני חושב\ מרגיש בפנים, כמו הדוגמא שנתתי למעלה- על אותן תגובות הרגשתי פעם פרגון ופעם ביקורת...

החדשות ה"רעות" הן שאי אפשר לשלוט ברגשות, החדשות הטובות הן שאפשר להשפיע עליהם... אז איך לעשות את זה?

• תמיד להסתכל עלי- מה אני מרגיש ולא מה האדם מולי מנסה לגרום לי להרגיש. למשל – אני מתעצבן במקום הוא עצבן אותי.
• להבין שאין לי מושג למה האדם השני התכוון כי יש לו תוכנת עיבוד שונה לגמרי משלי.
• ודבר אחרון- להיות בחמלה כלפי עצמי- להבין שההרגשה שלי נובעת ממשהו שכואב לי בפנים, וזה בסדר להרגיש כך.

תרגול של שלושת השלבים הללו גורמים לנו לקבל ולכבד את עצמנו, את המקום האישי שלנו ושל הסובבים איתנו....מומלץ לנסות!

בלוג הבא: אנרגיה של כסף