פעם לפני שנים, אמר לי אילן, המורה שלי לחשיבה הכרתית שאם רק הייתי רואה את עצמי אפילו רק  ב20% ממה שהוא רואה אותי, המחשבה שלי הייתה משתנה ב180 מעלות
לא כל כך הבנתי מה הוא אומר
מה אני לא רואה?

והנה היום גם אני לפעמים חוזרת על המשפט הזה מול לקוחות וחברים,
ושואלת- איך אתם לא רואים?
כמה שאתם יפים
כמה שאתם חכמים
כמה מוכשרים
כמה מיוחדים
וגם...
כמה אתם חסומים
שוגים בדמיונות
ממציאים סיפורים
משחיזים ביקורות
מפספסים רגשות

אני לא באמת צריכה לשאול,
הרי אני יודעת בדיוק כמה קשה לראות
גם את היופי
וגם את הכיעור.

הרבה פעמים מי שמסתיר
הם הקולות בראש...
הם משכנעים אותנו שאנחנו לא שווים שום דבר
ובאותה נשימה מסבירים לנו כמה אנחנו הרבה יותר מכל השאר
הם מתרצים לנו כל דבר
מאשימים את כל העולם
כועסים ומשתלחים

אבל...יש עוד קולות
אמנם עדינים
עד כדי שקולם לא נשמע
אבל הם נאמנים ומאמינים
ורואים את האמת באמת
לא את מה שצריך
לא את מה שנלמד
לא את מה שנכפה

אלא את האמת הפנימית
זו שרואה הכל
הכל
את היופי והכיעור
את הדבש ואת העוקץ
את החיים ואת המוות.

ואם אתם מעוניינים לפתוח את הראיה
אז זה כבר צעד חשוב,
ואני פה כדי לעזור לכם...בואו
באהבה
גפן