היום בבוקר נפגשתי עם הנדסאי בניה מהטובים בתחומו
לשיחה על תקיעות בחיים שהפכה לשיחה על  ליקויי בניה.
ניסינו לקחת דוגמאות מתחום הבניה ולהקביל אותם לתחום הנפש והרגש.
בשיחה הבנו ביחד שכמו שהוא בונה בניינים חדשים ומתקן ליקויים בבניינים ישנים,
כך גם הוא יכול לעשות בעבודת הנפש.
כי תראו,
אם למשל מסתכלים על בניית חוסן נפשי ועל בנין שהולך להיבנות
רואים שזה בעצם אותו הדבר:
בשלב הראשון יש את ההחלטה- פה הולך להיבנות בניין,
אחר כך יש את עבודת התכנון- מה אנחנו רוצים לבנות, איך זה יראה?
יש את בדיקת הקרקע- מה האפשרויות שלנו, מה המשאבים שלנו, ומה היכולות,
ואז יש את בקרת האיכות- מה הקשיים שלנו, מה המכשולים, מה חסר לנו מבחינת ידע ויכולות.
וזהו! מתחילים לבנות,
ואי אפשר באמת להיתקע, חייבים להמשיך ולבנות.
לגבי הבינין תשאלו אותו כי הוא באמת אחד המומחים
(מי שרוצה וצריך אני אעביר לו את השם בפרטי)
לגבי הנפש- פה אני יכולה לעזור-
יש לכולנו הרבה דברים שהתברכנו בהם- כישרונות, יכולות , אפשרויות ועוד.
ויש גם דברים שלא, שאין לנו.
וכשאנחנו רוצים לבנות משהו חדש, כמו חוסן נפשי, או ראיה חדשה על החיים,
או יכולת נפשית שתעזור לנו בחיים,
אנחנו צריכים לקחת את כל הפרמטרים בחשבון...
ולעשות תכנית שהצעד הראשון שלה זה להתכוונן לבניה ולא להרס,
ולרכוש כלים שיעזרו לנו לבנות מחדש, לפרק את מה שלא עובד ולחזק יסודות.
כלי מספר אחד כמו שכתבתי למעלה- להחליט!
פה הולך להיבנות להיבנות חוסן!
פה הולכת להיבנות יכולת
ואז להתחיל לתכנן- עם אנשי מקצוע כמובן
בשביל זה אני פה
דברו איתי  בלחיצה כאן
שלכם
באהבה

גפן