הפעם בבחירות, חשבתי לא לבחור
הרגשתי שאני לא מתחברת באמת לאף אחד, לא מאמינה באמת לאף אחד, לא רוצה באמת אף אחד ולכן אני לא מצביעה!
שמחתי בהחלטתי והכרזתי עליה בראש חוצות.
כמובן שנתקלתי בדעות שונות לכאן ולכאן אבל שום דבר לא הזיז אותי מהחלטתי הגאה והמנומקת היטב.
ואז על אם הדרך, שאלה אותי אישה טובה: " מה הסיבה שאת לא מצביעה?"
ועניתי בגאווה- " כי אני לא מאמינה, לא מתחברת וכו' וכו''"
"למה את לא מתחברת?" שאלה בעדינות,
"לא מתחברת, נו, למה להקשות?" עניתי בפחות עדינות,
ואז היא שאלה: " האם בדקת לפני שהחלטת שאת לא מתחברת וכו''"?"
"בדקתי מה?" אני שואלת
"בדקת מה הם אומרים? מה הם מבקשים לשנות? קראת עליהם? שאלת מה כוונותיהם?"
"לא" אני עונה ביבושת, "לא קראתי, לא בדקתי, לא חקרתי"

ולמה אני מספרת לכם את כל זה?
כי גם במערכות יחסים אנחנו לרוב לא בודקים, גם שם אנחנו מתבצרים בעמדותינו- בלי לבדוק, בלי לחקור, בלי לשאול, בלי לברר, יכולים לדבר שעות בלי ביסוס על מה השני חושב, ואיך הוא מרגיש, ולמה הוא אמר, ומה היו כוונותיו.
פשוט מחליטים בשביל השני מיהו ומה הוא בלי להקשיב ובלי לשאול.

ומה שיוצא שכבר אין מערכת יחסים, כי כל השיח נעשה ביני לבין עצמי, אני שואלת ועונה, אני מניחה ומסיקה מסקנות, ושכבר אין שיח, לאט לאט מבלי שנרגיש מערכת היחסים נמוגה לה ומסתיימת.

אז מה אני אומרת?
תבדקו, תשאלו
אל תניחו הנחות ואל תמהרו להסיק מסקנות, יש שם בן אדם- תבדקו למה הוא מתכוון, מה באמת הוא מרגיש, יש שם הפתעות וגילויים נפלאים!

ומה היה בבחירות? קראתי ובדקתי ויצאתי לבחור!

שלכם באהבה

גפן